יקירי העיר לשנת 2008

בשנות ה-60, סייע רבי אהרון יחד עם רבי אברהם ביטון לרב שלום אהרון לופס זצ"ל, רב העיר עכו ברישום תלמידים ובהקמת בתי הספר "בית יעקב". לפרנסתו פתח חנות בעיר העתיקה, שבה עבד עד לפני כשנה. רבי אהרון נמנה עם מקימי בית הכנסת הספרדי הגדול בעיר, שם שימש רב, קורא בתורה, חזן ודורש לפני ציבור גדול משך שנים רבות. פועלו של רבי אהרון בקרב הציבור הדתי, החילוני והמסורתי בעיר היה בהכנסת חתן וכלה, הוא קידש זוגות רבים בעיר, ולצערנו אף הקדיש שעות רבות לעילוי נשמת נפטרים רבים, בלוויות ובבתי אבלים. נהג להספיד תושבים רבים שהיו חלק מהקהילה. כל זאת, עשה לשם שמים וללא שכר. ר' אהרון סירב להתפרנס מכתרה של תורה, על אף, שיכול היה ואף סרב פעמים רבות לקבל משרה כלשהי ברבנות ובבתי הדין הרבניים. הצעות אותם דחה בנימוס רב. פועלו בקרב הציבור בארץ בכלל ובעיר עכו בפרט ידוע לתושבים רבים ולבני משפחותיהם, רבי אהרון פחימה פעל בקרב יהודים וערבים כאחד משך שנים רבות בנתינה ובסיוע למשפחות נזקקות. ועלו כבעל תורה עוד במרוקו בקרב הקהילה המרוקאית, שהכירה אותו כתלמיד חכם ודרשן הבקיא בידיעותיו המופלאות בתורה, הקנו לו מעמד מיוחד, משכין שלום בית, מפשר, יועץ ומכוון עפ"י דעת תורה, שכל מעשיו לשם שמיים.קרא עוד
אליהו דה קסטרו הושפע רבות מהוריו ובמיוחד מאביו, ועסק במרבית חייו בעבודה ציבורית ושירות הציבור: שירת בצבא הקבע, שימש כסגן מנהל שירות בחברת אמפא, כמזכיר איגוד פועלי המתכת בהסתדרות, ובמשך 15 שנים כיהן כראש העיר עכו. בנוסף שימש דה קסטרו במגוון תפקידים ציבוריים: יו"ר דירקטוריון החברה לפיתוח עכו העתיקה, חבר דירקטוריון ויו"ר הנכסים של חב' החשמל, חבר דירקטוריון חב' המתנ"סים הארצית, חבר המועצה להשכלה גבוהה, יו"ר איגוד הכבאות גליל מערבי ועוד. בנוסף לתפקידים הציבוריים שימש דה קסטרו במגוון תפקידים התנדבותיים: יו"ר חבר הנאמנים של המרכז האזורי לקשיש בעכו, יו"ר שכונה תומכת, יו"ר "שיבה טובה", חבר המועצה לפיתוח הגליל, חבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה וחבר דירקטוריון של מוזיאון עוקשי. דה קסטרו היה מוכר בעיר עכו כאדם אופטימי ומשרת ציבור, תכונות אותם ינק מבית הוריו. גם לאחר פרישתו מראשות העיר המשיך לעסוק בעבודה ציבורית ובהתנדבות.
דה קסטרו נפטר בשנת 2008, זמן קצר לאחר שקיבל את עיטור יקיר העיר.קרא עוד
איבי פנחסוביץ נולדה בשנת 1935 בעיר סווטוש שבצ'כיה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נותקה ממשפחתה ובמשך ארבע שנים וחצי שהתה במחנות הריכוז: אושוויץ, בירגנהוף, שטודהוף וטורון ועבדה בעבודות פרך. (כל משפחתה המורחבת שמנתה כ-250 איש נספתה בשואה). בשנת 1948 עלתה לארץ בעליית הנוער ומייד הצטרפה כחיילת בחטיבה 7 שלחמה למען שחרור העיר עכו. איבי החלה את פעילותה הציבורית בהתנדבות משנת 1949 ושימשה יו"ר ויצו סניף עכו במשך 27 שנים. במקביל, פעלה בהתנדבות בכמה תחומים ופרויקטים בעיר: שימשה ראש קבוצה של נשים המסייעות לאגודה למען החייל בתורנויות בטרמפיאדות לחיילים ובהפעלת מתקן הנופש לחיילים בעיר. התנדבה באגודה למלחמה בסרטן וסייעה רבות לרווחת העוורים במועדון התעסוקתי, נרתמה לסיוע בעמותת לב אל לב ובקליטת עליה של העולים בשנות ה-70 ועוד. גב' פנחסוביץ מתגייסת ונרתמת לכל משימה לעזרה לזולת, בכל שעה ובחפץ לב ואינה חוסכת מזמנה וממרצה למען העיר ותושביה.קרא עוד
מחמוד ח'אלד עזאיזה נולד בשנת 1937 ביפו, ובשנת 1950 עבר עם משפחתו להתגורר בעכו. בהיותו כבן 13 נפטר אביו ובמקביל ללימודיו בבית הספר, נאלץ לעבוד ולסייע בפרנסת משפחתו. מר עזאיזה, הקפיד תמיד על מסירות, חריצות ומצוינות במקום עבודתו וזכה לשבחים רבים ממעסיקיו. בשנת 1989 זכה כעובד מצטיין ארצי של החברה הממשלתית לתיירות וקיבל תעודת "עובד ישראל". מר עזאיזה נחשב לאדם נעים הליכות במקום עבודתו וגם בקרב הקהילה ותרם רבות לישוב סכסוכים ולגישור בין שכנים ובין עובדים שונים במקום עבודתו. תמיד הקפיד על קשר טוב עם שכניו היהודים, ובתקופת החירום במלחמת המפרץ הראשונה זכה לאות הערכה מיועץ רה"מ לענייני ערבים, ובה נכתב "רוח ההתנדבות שגילית הוכיחה את שותפות הגורל של הציבור הערבי והיהודי במדינת ישראל- שלא יפגע בה צר ואויב, ביטוי מוחשי לגורל המשותף ואות לאזרחות טובה שעליה גאוותינו". מר עזאיזה סייע במשך שנים רבות לפעילות התנועה לארץ ישראל טובה בעכו. תורם רבות לקהילה ואף משמש כיום חבר הנהלת מתנ"ס חדש בעכו העתיקה.קרא עוד
עמיאל לוזון נולד בשנת 1930 בטריפולי שבלוב למשפחה ציונית דתית, שהשפה השנייה בה הייתה עברית. מגיל חמש למד בתלמוד תורה ובשני בתי ספר במקביל, בבית ספר איטלקי ובבית ספר עברי. בגיל 17 החל לעסוק בהוראה בבית ספר עברי, עד עלותו ארצה לעיר עכו, בשנת 1949. במהלך השנים מונה לניהול בתי ספר בכמה מרכזי עולים באזור הצפון, ולאחר מכן ניהל את בתי הספר יבנה ורמב"ם בעכו. בשנת 1979 כיהן כסגן ראש העיר עכו במשך ארבע שנים, ולאחר מכן שב לשדה ההוראה עד לפרישתו לגמלאות. מר לוזון היה שנים רבות פעיל קהילתי וחבר פעיל במועדון רוטרי בעכו, שם כיהן בתפקידים רבים, ואף כיהן בתפקיד נשיא המועדון, שימש גבאי בית הכנסת הקהילתי הראשון, בבית ספר רמב"ם בעיר ועוד. מר לוזון לימד, חינך והעמיד דורות רבים של תלמידים בעיר עכו, להם הקפיד להקנות ערכים של מעורבות בקהילה, אהבת המולדת והעיר עכו, הינו פעיל ציבורי, המעורה בחיי הקהילה מאז עלותו ארצה ועד היום.קרא עוד
בשנת 1968 נבחר לראשונה למועצת העיר עכו, והחזיק במהלך חמש שנים את תיק התרבות, נוער וספורט. בשנת 1996 נבחר בשנית למועצת העיר והפעם החזיק בתיק חזות העיר. בשנת 1973 ניהל את מתנ"ס בית היימן שבאותה עת, הפך למוקד מרכזי לקליטת גל העלייה הראשון מברית המועצות בעיר עכו, וזאת באמצעות אולפני עברית ופעילות בהשמת העולים בעבודה. בד בבד קיים במתנ"ס פעילות ענפה בכל תחומי החינוך הבלתי פורמאלי, חברה ותרבות ופעילות נוספת בשכונות העיר. בשנת 1978 ניהל את מחלקת השכונות בעירייה, ופעל להגברת הקשר של תושבי השכונות עם הרשות, תוך פיתוח תשתיות קהילתיות והגברת המודעות לאיכות הסביבה. לימים הפכה המחלקה למחלקת חזות העיר, במסגרתה התקיימו נטיעות רבות ברחבי העיר וגנים ציבוריים רבים התפתחו בתוך השכונות. בשנים אלה חל מפנה עצום בהגברת הקשר עם התושבים והגברת המודעות בתחום חזות העיר. על מצוינותו בעבודה קיבל מר שגב בשנת 1987 תעודת "עובד מצטיין" מטעם עיריית עכו, ובשנת 1995 פרש לגמלאות מהעירייה. מאז ועד היום ממשיך את פעילותו התרבותית בגלריית העירייה בהתנדבות מלאה, וזאת כדי לעודד את אמני העיר להציג מיצירותיהם, תוך הגברת תודעת התרבות בקרב הבאים בשערי העירייה.קרא עוד
דוד עבאדי נולד בקהיר שבמצרים בשנת 1948. בגיל חצי שנה ועם קום המדינה עלה עם משפחתו והשתקע בעיר עכו. בילדותו למד בבתי הספר גורדון ועליה שנייה ואת שירותו הצבאי החל בשנת 1965.עבאדי שירת בשירות קבע עד לשנת 2004. במסגרת שירותו הצבאי פעל בתפקידים רבים וסיים בדרגת רב נגד. במלחמת יום כיפור, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל על טיפול בחיילים תחת אש.מייד עם פרישתו מהשירות הצבאי והמעבר לחיים האזרחיים, ניצל מר עבאדי את הניסיון הארגוני והלוגיסטי הרב אותו צבר במהלך השירות הצבאי, הצטרף לעמותת "אורות חסד" ומנהל בהתנדבות וביד רמה את מרכז חלוקת המזון לנזקקים בשיכוני המזרח בעכו.קרא עוד
Share/Bookmark
עבור לתוכן העמוד